בס"ד
האם דמו של ר' יהושע מכפר עלינו?!
במשך חייו של כל אדם הוא חווה משברים וגלים בגשמיות וברוחניות. בכלל זה האדם נופל ונכשל בחטאים מסוימים.
חטאים הללו לפעמים חוזרים ונעשים על ידו שוב ושוב מכיוון שקשה להשתחרר מהם וישנם גם כאלה שהאדם מצליח להתגבר עליהם.
אבל הבעיה היא שעצם זה שאדם חטא אז החטא עצמו יוצר מחיצה בינו לבין ה' שמונעת מאיתנו להתקדם ברוחניות ומשרה עלינו כבדות ועצבות.
השאלה איך זוכים להשתחרר מהם ולהתחבר לאלהות אשר בתוכנו ומסביבנו ובכך להתעלות ברוחניות?
אחת התאולוגיות המפורסמות של הנצרות היא שמותו של ישוע מהווה כפרה על חטאי האנושות והוא מוסבר בהרחבה באיגרותיו של פול, פאולוס ראה את הנאמנים נגאלים על ידי השתתפות במותו של ישו ועלייתו, ללא שום צורך בקיום התורה והמצוות.
וכך כתב:
"אנו יהודים בני יהודים, לא 'אנשים חטאים מן הגוים'. וכיון שיודעים אנו כי האדם אינו נצדק בקיום מצוות התורה, אלא באמונת המשיח ישוע, האמנו גם אנחנו במשיח ישוע, למען נצדק מתוך אמונה במשיח ולא בקיום מצוות התורה, שכן בקיום מצוות התורה לא יצדק כל בשר.
"...אני מתי לגבי התורה בגלל התורה, כדי שאחיה לאלהים. עם המשיח נצלבתי ולא עוד אני חי, אלא המשיח חי בי. החיים שאני חי עכשיו בבשר, אני חי אותם באמונת בן-האלהים אשר אהבני ומסר עצמו בעדי. אינני מבטל את חסד אלהים. הלא אם אפשר להצדק על-ידי התורה, הרי שהמשיח מת לשוא."(האגרת אל הגלטים)
האם דעתו של פאולוס הייתה מוסכמת על שאר התלמידים?
שימו לב לדבריו של יעקב הצדיק אחיו של ר' יהושע:
"הֱיוּ עוֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא רַק שׁוֹמְעִים, פֶּן תְּרַמּוּ אֶת עַצְמְכֶם; כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, כָּמוֹהוּ כְּאִישׁ הַמַּבִּיט עַל תֹּאַר פָּנָיו בַּמַּרְאָה; הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וְהָלַךְ לוֹ, וּמִיָּד שָׁכַח מַה צּוּרָתוֹ. אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, תּוֹרַת הַחֵרוּת, וְעוֹמֵד בָּהּ מִבְּלִי לִהְיוֹת שׁוֹמֵעַ־וְשׁוֹכֵחַ, אֶלָּא עוֹשֶׂה בְּפֹעַל - אִישׁ זֶה מְבֹרָךְ יִהְיֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ.
אַחַי, מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יֹאמַר אִישׁ, "יֵשׁ לִי אֱמוּנָה", וְאֵין לוֹ מַעֲשִׂים? הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ? אָח אוֹ אָחוֹת אִם יִהְיוּ בְּעֵירֹם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם, וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר לָהֶם, "לְכוּ לְשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְאִכְלוּ לָשׂבַע", וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גּוּפָם - מַה הוֹעַלְתֶּם? כָּךְ גַּם הָאֱמוּנָה, אִם אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים, מֵתָה הִיא כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ."(אגרת יעקב)
ודרך אגב המכתב של שאול (פאולוס) לגלטים נכתב לאחר שהגיעו אליהם שליחים מקהילתו של יעקב שבאו להדריך אותם בדרך התורה ולהשיבם בתשובה.
לגבי מעמדו וחשיבותו של יעקב בעיני ר' יהושע בעצמו נביא קטע מתוך הבשורה של תומאס:
"התלמידים אמרו לישוע: אנחנו יודעים שאתה הולך לעזוב אותנו. מי יהיה המנהיג שלנו? ישוע אמר להם: " היכן שאתם הולכים לכו אל יעקב הצדיק, שלמענו נוצרו השמים והארץ".(הבשורה אל תומאס 12).
גם אחיו של יעקב יהודה כתב בדומה דברים נוספים:
"מורי שקר אחדים הסתננו לחברתכם, שטוענים כי לאחר שאנו באים לאמונה באלוהים ובמשיח, מותר לנו לעשות ככל שעולה על רוחנו וה' לא יעניש אותנו! אני מזהיר אתכם מפניהם; דינם של הרשעים האלה כבר נחרץ לפני זמן רב, שכן הם מתכחשים לאדוננו היחיד ישוע המשיח".(אגרת יהודה)
בתנ"ך בספר מיכה כתוב:
בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי-שָׁמֶן; הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם-אֱלֹהֶיךָ.(מיכה פרק ו' ו-ח)
הנביא אומר במפורש האם יתכן שדם הצדיקים יכפר עלינו מבלי לחזור בתשובה?! ודאי שלא!
אלא אנחנו חייבים לחזור בתשובה ורק אז נזכה לכפרה שלמה!
וכך אומרים חכמינו במדרש:
"אֶל תַּמֵּר בּוֹ" אל תמירוני בו ואל תעשוני תמורתו שמא תאמרו הואיל והוא השר שלנו לו אנחנו עובדים והוא נושא את פשעינו לאו אלא "כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" לא כמותי שכתוב בי (מיכה ז, יח): "נושא עון ועובר על פשע" אבל הוא "לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" ולא עוד אלא שאתם גורמים לו שישמט שמי מקרבו שנאמר "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ".(מדרש רבה משפטים, לב)
מכאן אנו למדים שאם אנו מעוותים את דבריו של ר' יהושע לא רק שאנו לא נזכה לישועה וכפרה אלא אדרבה אנו גורמים לו לסבל נוסף וגם אנחנו נאבד את עצמנו.
לסיכום אנו צריכים לדעת שדמו של ר' יהושע שנתן בעדנו זה על מנת שאנחנו נקבל את האפשרות שנוכל לחזור בתשובה ויסורו מאיתנו כל המסכים המפרידים בינינו לבין אבינו שבשמיים.
וכך כתב במפורש ר' שמעון כיפא מגדולי תלמידיו:
"הוא אשר את חטאינו נשא בגופו על העץ, כדי שנמות לגבי החטא ונחיה לצדקה; אשר בחבורתו נרפא לכם, כי הייתם כצאן אובדות, אך עתה שבתם אל הרועה השומר את נפשותיכם".(אגרת פטרוס הראשונה ב)
זוהי מטרת הצדיק שהוא משיח בן יוסף, להכין לנו את הדרך לגאולה וישועה האמיתית
והדרך הנכונה והיחידה לתחבר בצורה נכונה למשיח זה על ידי גישה זו שמלמדים אותנו חכמים:
בשיר השירים רבה מובא שרבי עקיבא הסביר שמבין הארבעה שנכנסו לפרדס רק הוא נכנס בשלום ויצא בשלום לא בגלל גדלותו, אלא בגלל מעשיו: ”ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, ואמר, לא מפני שגדול אני מחברי, אלא כך שנו חכמים במשנה מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, ועליו נאמר הביאני המלך חדריו.“(פרשה א')
בתנא דבי אליהו מוסבר ביטוי זה בעיקר ביחס ההשגחה אל האדם: ”וכן אמרו חכמים, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. הא כיצד? עשה אדם דברים מכוערים ודברים שאינם ראויים - מעשיו מרחיקים אותו מהשכינה, שנאמר : כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע. אבל אם עשה אדם מעשים טובים מקרבים אותו אצל השכינה, שנאמר: כי כה אמר רם נשא וגו׳ ואת דכא ושפל רוח וגו׳.“(רבה יח)
יהי רצון שנזכה לתשובה שלמה ולכפרה אמיתית